אבטיח מללי - הנבטה בטפטוף(Best Practices)

Apple

ניסויי שדה ביזרעאל, מגידו ו יפתח – 2010
ישעיהו (שיקה) קליפלד וגדי טל – המחלקה החקלאית "נטפים"
שטחי הגידול של אבטיח "מללי" לגרעינים התרחבו בשנים האחרונות על חשבון שטחי גידול הכותנה, משום שהם מציעים צריכת מים קטנה לאורך עונת גידול קצרה יחסית ואסיף ממוכן. המשקים שהתנסו בגידול מדווחים על הכנסות סבירות ביחס להשקעות ולמגבלות כוח האדם הנדרש.

סקירת שיטות הגידול מגלה רב גוניות רבה: חלק מהמגדלים זורעים אבטיח על שדות שהיו פנויים בחורף וקיבלו הכנה בעיבודים וקוטלי עשבים במהלכו, אבל בחלק גדול מהמזרעים נזרע האבטיח כדו- גידול על גבי שחת שנקצרה באביב ובעיקר על גבי חיטה לתחמיץ ויש גם המגדלים אבטיח על גבי ירקות חורפיים כמו בצל בכיר וכרוביים.באגרוטכניקה של הכנת מצע הזרעים מצאנו רב גוניות רבה; חלק מהמגדלים מתעקש לעבד את השלפים של גידולי החורף, לפחות בדיסוק אלכסוני ולהחליק לפני הזריעה, בעוד שמגדלים אחרים אימצו את הזריעה הישירה לתוך השלף ומגיעים לנביטה והצצה מצוינת בעזרת המזרעות הנלחצות בכוח לקרקע המהודקת, שעברה את לחצי ציוד הקציר והובלת השחת או התחמיץ.גם בהנבטת האבטיח קיים שוני ניכר. מגדלים רבים מנביטים את הגידול בהמטרה ובעיקר אלה שעומדים לרשותם קוים צועדים; אך יש המצליחים להנביט ולהגיע לעומד יפה בעזרת השקיה בטפטוף. שלוחות הטפטוף מקורבות על אחת משורות הצמד ולאחר מכן מסיטים אותן אל בת הזוג. לאחר ההנבטה מסיטים את השלוחות למרכז המרווח שבין השורות.הזריעה המקובלת של אבטיח מללי היא בצמד שורות על ערוגה במרווחים המקובלים בגידולי שורה, כמו תירס, כותנה וחמניות.
לגבי המשך הגידול, כנראה שברוב השדות משקים בטפטוף, עם ציוד השקיה פנוי מסוגים שונים ובספיקות שונות. 
לקראת עונת 2010, נתבקשנו להציע פתרונות להדברת עשבים קדם זריעה או הצצה באמצעות קוטלי עשבים שאריתיים באבטיח מללי. לאחר שיחות עם מגדלים בעלי ניסיון.
בחרנו בשלב ראשון בשלוש גישות:
טיפולי קדם זריעה, שירוססו על גבי קרב שחור, יעורבבו בקרקע בתיחוח לעומק של כ- 6 – 8 ס"מ לפני הזריעה. המגדל התכונן לזרוע צמדי שורות על כל ערוגה; להנביט בשתי השקיות בנפרד כל אחת מהשורות בהסטת שלוחת הטפטוף מאחת לשנייה ולאחר מכן להניח את השלוחה במרכז המרווח שבין צמד השוררות.
טיפולי קדם הצצה, שירוססו סמוך לאחר הזריעה ויופעלו בהמטרה.
טיפולי כמיגציה, שיוזרקו למערכת ההשקיה בטפטוף במהלך השקיית ההנבטה.
במהלך תכנון הניסויים, הסתבר שבחלקת האבטיח של מגידו, יזרעו אבטיח לתוך השלף בשני אופנים:
זריעת צמד שורות במרווח של 1 מ' ביניהן – מה שחייב הסטת שלוחת הטפטוף והנבטה נפרדת של כל שורה ולכן גם הזרקת קוטלי עשבים נפרדת ולעומתה יזרעו שורה בודדת, שבה שיעור זריעה צפוף יותר, דהיינו מרווח של 1.93 מ' בין השורות.
לעומת החלקה במגידו, נזרע האבטיח ביפתח, בקרקע חולית של אגם החולה, בצמדי שורות, שהמרחק ביניהן צומצם ל-40 ס"מ ובכך התאפשרה השקיית הנבטה אחת עבור הצמד. לכן נתאפשר בחלקת חולתא להחדיר את קוטלי העשבים עבור צמד השורות הצפופות במהלך הזרקה אחד.
כדאי לציין בנושא זה שתמיסות קוטלי העשבים בחלקת מגידו הייתה על שורות הזריעה, בעוד שבחלקת יפתח, תמיסות קוטלי העשבים ייושמו תיאורטית בין שתי השורות.
קוטלי העשבים שנבדקו כללו:
ביישום קדם זריעה מעורב בתיחוח בקיבוץ יזרעאל ייושמו:
דואל גולד 130 ו-200 סמ"ק לדונם, פרונטייר 200 ו- 300 סמ"ק לדונם, ראפט 200 ו- 300 סמ"ק לדונם וגליגן 300 סמ"ק לדונם.
בכמיגציה במגידו ייושמו:
דואל גולד 80 ו- 120 סמ"ק לדונם, פרונטייר 100 ו – 150 סמ"ק לדונם וראפט 100 ו- 150 סמ"ק לדונם.
בכמיגציה בגד"ש חולתא ייושמו:
דואל גולד 100 ו – 150 סמ"ק לדונם, פרונטייר 100 ו- 150 סמ"ק לדונם, ראפט 150 ו – 225 סמ"ק לדונם וטרבוטרקס 150 ו – 225 סמ"ק לדונם.
בכל שלושת חלקות הניסוי השתמשו בשלוחות טפטוף שעליהן טפטפות שספיקתן 1 ליטר לשעה כל 30 ס"מ.
בחלקת מגידו - בשני מועדי ההזרקה ובחלקת יפתח, בוצעה הכמיגציה בכל שלוחה בנפרד בעזרת מזרק רפואי; מנת התכשיר המחושבת לחלקה, נמהלה במים ונפחים של 50 עד 100 סמ"ק תמיסה, הוזרקו לשלוחת הטפטוף. ההזרקה בוצעה כאשר מרבית מנת המים המתוכננת להשקיית הנבטה הושקתה ולאחר ההזרקה ניתנה מנת מים נוספת לשטיפת המערכת. בכל מקרה לא בוצעה הזרקה של קוטל עשבים בטרם הובחנה הרטבה מלאה ורצופה של פס הזריעה. 
תוצאות
כללי: נראה שקיבוע שלוחות הטפטוף על, ליד או במרכז המרווח שבין שורות הזריעה, הוא תנאי הכרחי להנבטה מלאה ולהתפתחות עומד מלא ורצוף של הגידול. הנחה אקראית של השלוחות ללא סימון מראש של המיקום בעזרת חריץ בקרקע - בהתאמה לזריעה ולאחר מכן קיבוע של השלוחות בעזרת ציוד עזר שנועד לכך, מביאה לתנועת השלוחות בלחץ המים, שינויי הטמפרטורה וכו', הן מסתלסלות ומשנות מיקום וההרטבה הבלתי אחידה גורמת גם להצצה חלקית ולא אחידה.
המצב הזה קריטי במיוחד, כאשר מזריקים קוטלי עשבים למערכת טפטוף "ניידת" כזו וקשה לייחס תוצאות של הדברה או ברירנות, כאשר אין בטחון במיקום נקודות שחרור תמיסת קוטל העשבים, אם הייתה על גבי זרעים שתפתו או במרחק משתנה מהמיקום שלהם.
תנאי הכרחי נוסף, להנבטת גידול בטפטוף לאחר זריעה בשדה שהמצע בו הוכן בעיבודים, הוא מעבר במעגלה לפני או אחר הזריעה.
מהסיבות שתוארו לעיל, החלטנו לנטוש את חלקת הניסוי ביזרעאל, כי לא ידענו למה לייחס את ההצצה החלקית, לתוקפנותם של קוטלי העשבים, או לחוסר ההרטבה של הקרקע בקטעי שורות ניכרים.
בחלקת הניסוי במגידו, בחלקות שנזרעו בצמדי שורות, קיבלנו שני מועדי הצצה של אבטיח ושל עשבים, לעומת השורה הבודדת שהציצה בהתאם להרטבה יחד עם אחת משורות הצמד.
ב- 10 למאי בוצעה במגידו תצפית שכללה ספירות עומד (מספר נבטי אבטיח ל-10 מ' שורה), הערכה להתפתחות אבטיח (ציונים מ-0 = אבטיח מת עד – 100 = התפתחות יפה)וכן הערכה לשיבוש בעשבים (0 = אין עשבים; עד 100 = משובש מאד).
Site by mantis.
בחר מדינה
remember