זיתים

שמן הזית הינו מרכיב בסיסי בתפריט הים-תיכוני. הצריכה גדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות בזכות ההכרה בערכו התזונתי ובתועלת הבריאותית. באופן מסורתי, עצי זית (Olea europaea L.) גדלים באקלים יבש עם מעט גשמים שיורדים בתקופות הצריכה העיקריות.
הרבה מנגנוני הסתגלות אנטומיים ופיזיולוגיים מאפשרים לעץ הזית לעמוד בנזקים מעקה כתוצאה מבצורת שגורמים להפחתה בגידול הווגטטיבי וביבולים.
גידול זיתים מתרחב בהתמדה במדינות רבות, כתגובה לעליה בצריכת השמן. נעשים מאמצים לשפר את הנהלים האגרונומיים כדי להגדיל את היבולים ולהפחית הוצאות, ובד בבד לשמור על איכות השמן מבלי להזיק לסביבה.
המטרות הטכנולוגיות כוללות, בין היתר, הפחתה בסירוגיות, ומיכון עיבודים וקציר. חיוני, בתנאים אלה, ליעל את משטר המים לצמיחה מיטבית של העצים ולהפקת שמן, וגם להבטיח שימוש יעיל של מים ע"י העץ.
ההשקיה משפיעה על היבול, על פיזור וגודל הפרי (משקל טרי ונפח) ותכונות האיכותיות של הפרי. בנוסף לשינויים מורפולוגיים וביוכימיים, זמינות המים בקרקע משפיעה מבחינה פנולוגית ועל עיתוי הבשלת הפרי.
כעת, בכל אזור הים התיכון, מקובל לראות הסבה של מטעי זיתים, שבאופן מסורתי הושקו במי גשמים, להשקיה בטפטוף, במאמץ לשפר את התנובה. אך אליה וקוץ בה – זמינות המים להשקיה הולכת ופוחתת כי יש דרישות אלטרנטיביות למים, בעיקר לתעשייה ולשימוש ביתי, עלויות האנרגיה גבוהות עבור שאיבה וחלוקה ואיכות המים יורדת. 

תסריטים עתידיים מנבאים שב-2025 הזמינות תקטן ב-50% לעומת 1987 ברוב מדינת האגן התיכון, היכן שמרוכז גידול הזיתים על-פי מספר נפשות. לכן, נחוצות טכנולוגיות חדשניות בנות קיימא, לא רק לגידול זיתים ולשמירה על רמת הפריון להקטר, אך גם להשגת אספקה קבועה של פרי איכותי.
במקביל לעמידה בדרישות הגוברות לשמן זית ברמה הבינלאומית, האתגר לענף הזיתים הוא להיות תחרותי בשוק הגלובלי, כך שניתן יהיה לספק זיתים במחיר נמוך יותר למרות השימוש במשאבים יקרי ערך ויקרים, כמו מים ודשנים.
 

Olives in Israelתמונת מצב

  • גידול למזון ולתעשיה חקלאית
  • דאגות לגבי שינויים אקלימיים ומחסור במים
  • עליות בהוצאות הדשן ובעבודה
  • חלחול ושטיפות חומרי הזנה במי נגר
  • יעילות נמוכה בשימוש במים ובדשנים
  • הפקת שמן להקטר נמוכה באדמות יבשות הניזונות ממי גשמים בלבד
  • גידול מבטיח ושוק מתרחב
     

למה נחוץ טפטוף?

  • החשיבות הכלכלית של זיתים לעמידה בדרישות הגוברות לשמן זית
  • היתרונות הבריאותיים שזכו להכרה
  • לחסכון במים, לשיפור יעילות השימוש במים ובדשנים, ולהשגת יבולים אופטימליים של זיתים ושמן זית

שם הקואופרטיב
איקסל קואופרטיב השקיה
פרטי החווה

  • מיקום: קואופרטיב השקיה איקסל – איקסל (קו רוחב 32° 94' 0" N- קו אורך,(35° 08' 0" E- עפולה.
  • שטח: 80 הקטר
  • סוג זית: סורי
  • מרחקי שתילה: בין שורה לשורה – 7.0 מ', ובין עץ לעץ – 8.0 מ'
  • שיעור זריעה: 178 ייחורים מושרשים להקטר
  • מספר עצים בקטיף: 178 עצים להקטר
  • פרטים נוספים: שנת שתילה: 1994; התחלת השקיה: 2001; גיל העצים בהחלת ההשקיה: 7 שנים; עונת הקטיף: מסוף אוקטובר עד סוף דצמבר כל שנה
  • אקלים: אקלים יבש עם קיץ חם וחורף מתון, ללא קרה
  • טמפרטורות מרביות: °18 - °31
  • טמפרטורות מינימום: °9 - °21
  • לחץ אדים ממוצע: 9 – 20 hPa
  • מהירות רוח ממוצעת: 6.2 – 11 קמ"ש
  • משך שעות שמש: 2.4 – 9.4 שעות
  • גשמים: 641 מ"מ/שנה; גשם אפקטיבי: 520 מ"מ/שנה
  • דיות שנתי ממוצע לגדול: 1394 מ"מ/שנה
  • אינדקס זמינות לחות: 0.54-
  • סמנים אחרים הקשורים לאקלים: אינדקס יובש: 0.46
  • סוג הקרקע: מרקם חרסיתי
  • pH של הקרקע: 7.9
  • צפיפות גושית: 1.3 – 1.4 גרם/סמ"ק
  • מי תהום: מתחת ל-6 מ'
  • תכונות כימיות של הקרקע: N – 20 מ"ג/ק"ג; P – 5> מ"ג/ק"ג; K – 2.5 meq/100 קרקע
  • מליחות הקרקע (ECe): 1.95 דציסימנס למטר
  • מקור המים: המוביל הארצי
  • מקור אנרגיה: לחץ גרביטציה
     

פתרון אגרונומי: מה כבה נעשה?

  • מערכת טפטוף טמון (SDI)
  • ראש בקרה, צנרת ראשית ומחלקים בנוסף לשלוחות טפטוף אינטגרלי רעם קוטר 16 מ"מ, עם מרווחים של 7.0 מ' בין שלוחות וטפטפת כל 0.75 מ', ספיקה 2.3 ל/ש.
  • כל שורת עצים מושקה בשלוחה אחת המונחת 1.0 מ' מגזע העץ במקביל לשורות בעומק 0.15 עד 0.25 מ' מתחת לפני הקרקע. שנת התקנת מערכת הטפטוף: 2001
     

תמיכה אגרונומית וטכנית
צריכת המים ומחזורי השקיה: עומק ותדירות השקיה, חישוב כמויות המים ומדידת המים שהושקה.
תכנון הדשיה:
אנליזות קרקע ומים, חישוב מינון דשנים, בחירת סוגי הדשן והתאמתם לשימוש דרך מערכת הטפטוף ובדיקות עלים לגילוי מחסור בחומרי הזנה.
הפעלה ואחזקת המערכת: קריאת לחצים, הפעלת שסתומים, מדידת כמות המים שהושקה; ניקוי מסננים, מיכל הדשן, טיפול בחומצה, הכלרה וכו'.
הדרכה והגברת יכולות: יחסי קרקע-מים-צמח, עקרונות טפטוף והדשיה, יתרונות, הגבלות ותועלת, איכות המים, שימוש בקוטלי עשבים.
תוצאות
עליה ביבול הפרי: במטע קונבנציונלי שהושקה במי גשם בלבד – 4.6 טון/הקטר; עם טפטוף טמון היבול גדל ב-174% ל-12.6 טון/הקטר
שיפור ביבול שמן הזית: במטע קונבנציונלי שהושקה במי גשם בלבד – 1.1 טון/הקטר; עם טפטוף טמון היבול גדל ב-118% ל-2.4 טון/הקטר.
שיפור באיכות השמן: חומצת שומן חופשית (FFA) דומה, שיפור בטעם (עסיסיות), ירידה במרירות ובחריפות לעומת השקיה בהמטרה מעל הנוף.
דרישות מי השקיה: השקיה קונבנציונלית במי גשם בלבד, רק גשם; עם טפטוף טמון 3500 – 4000 מ"ק הקטר (350 – 400 מ"מ/הקטר)
אינדקסים כלכליים: החזרי נטו גבוהים יותר עם טפטוף טמון מאשר עם מי גשם בלבד.
יתרונות נוספים: התפתחות נוף אחיד, פרי גדול יותר, שיפור ביעילות השימוש בדשן, גמישות בניהול, פחות עשביה, והשקיה אחידה של זיתים גם בשטחי קרקע משופעים.
השפעה
השקיה בטפטוף של מטעים שהושקו באופן מסורתי במי גשם הינה אופציה טכנולוגית ישימה מבחינה אקולוגית-טכנולוגית וברת-קיימא מבחינה כלכלית.
השימוש במקורות מים, בהם יש מחסור, באופן שניתן לקיימם בגידול זיתים מאפשר הרחבת שטחי הגידול.
יבולים גבוהים יותר ותכונות איכות פרי משופרות, שמן שאפשר לאכול בביטחון, יתרונות בריאות והגדלת הכנסות למגדלים.
הנהלים המיטביים בניהול זיתים – השקיה בטפטוף טמון (SDI) ומשטר ההדשיה

גדל יותר: 172% יבול זיתים ו-115% יותר יבול שמן זית
עם פחות: דשנים ומרירות הפרי
 

Site by mantis.
בחר מדינה
remember